תביעות משרד הביטחון

משרד הביטחון

חוק הנכים תגמולים ושיקום התשי"ט-1959 נוסח משולב, קובע כי חיילי סדיר, קבע ומילואים, שוטר, סוהר, איש מג"ב, איש שב"כ ומוסד, איש צד"ל, משמר הכנסת ובעלי תפקידים נוספים הכפופים למשרד הביטחון, אשר נפגעו בעת שירותם הצבאי (כתוצאה מחבלה או מחלה), זכאים לפנות לקצין התגמולים- אגף השיקום בתביעה להכרה בזכותם לקבלת תגמולים והטבות נוספות.

החוק מגדיר פגיעה כ:

"רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו."

מלשון החוק, אנו למדים כי על התובע להוכיח כי מחלתו ו/או פגיעתו נגרמה במהלך השירות ועקב השירות, קרי שלשירות יש השפעה ישירה על עצם גרימת החבלה ו/או התפרצות המחלה.

תביעת זכאות להכרה יש להגיש לקצין התגמולים בליווי החומר הרפואי ותצהיר נסיבות המקרה, תוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה מהשירות.

קצין התגמולים יכול להאריך את התקופה להגשת התביעה במקרה של "חבלה רשומה", קרי חבלה ו/או מחלה אשר לגביה יש ראיות ועדויות בכתב, בנוגע למועד התרחשותה.

המטרה הראשונית בהגשת התביעה היא קבלת מענה רפואי ושיקומי עקב הנכות, לאחר הגשת התביעה תיבדק זכאותו של התובע להכרה כנכה, וועדה רפואית תקבע את חומרת מצבו הרפואי ואת שיעור נכותו.

ברבים מהמקרים, בעת הגשת התביעה נתקלים התובעים בקשיים רבים, שכן הם נאלצים לנהל "מאבק עיקש" למול קצין התגמולים על מנת לקבל הכרה, ואחר כך לעמוד בפני וועדות רפואיות על מנת להוכיח את שיעור נכותם.

אופן סיווג הפגיעה על ידי קצין התגמולים ושיעור הנכות שתקבע, תשפיע על מכלול שלם של זכויות, לרבות גובה המענק ו/או הקצבה שיקבל התובע, זכאות לשיקום מקצועי, סיוע בהוצאות טיפולים רפואיים, הבראה, פטור ממיסים ועוד.

ניהול תביעה באופן עצמאי , אינו מומלץ, שכן התובע נדרש להכרות מעמיקה אם לשון החוק.